מאנטארקטיקה, דרך מומבסה ועד לאיים הקנריים – מגזין התיירות האמריקני "פודורס" (Fodor’s) פרסם את הרשימה השנתית של יעדים שיש להימנע מהם בשנה הקרובה – רשימת ה-Fodor’s No List, ולנו לא נותר אלא לשתף איתכם את האזהרה. "רשימת ה-No אינה קריאה לחרם", הדגישו עורכי האתר. "מטרתה להצביע על יעדים שבהם התיירות מפעילה לחץ בלתי-בר-קיימא על הסביבה ועל הקהילות המקומיות".
עוד נכתב בפסקת המבוא כי "קוראים ותיקים אולי ישימו לב שחסרים השנה כמה שמות מוכרים – ונציה או ברצלונה, למשל (אפשר לקרוא על המאבקים המתמשכים שלהן ברשימה של השנה שעברה). היעדים האלה לא נרפאו בקסם, הם עדיין שקועים בבעיות, אבל ההאשמות הקבועות גוזלות לעיתים את תשומת הלב מאזורים אחרים שמבקשים הפוגה. הרשימה היא דחיפה עדינה, אך מדויקת, להוריד את הלחץ מיעד מסוים לזמן הקרוב – לא לנצח – ולאפשר מנוחה למקומות שברור שהם זקוקים לה".
אנטארקטיקה
8 צפייה בגלריה
פינגווין קיסרי בודד ניצב מול קבוצת תיירים על קרח הים באנטארקטיקה
(צילום: miolmor / shutterstock)
היבשת הדרומית ביותר על פני כדור הארץ סובלת מעלייה חדה בתיירות, למרות שאין לה כלכלה שמבוססת על מבקרים או צורך בדולרים של תיירים, ציינו מחברי הרשימה. בעונת 2024-2023 הגיעו אליה כ-120 אלף מבקרים, כשעד 2033 המספר הזה עשוי להכפיל את עצמו, נתון שמעלה דאגה בשל השפעה ישירה על אחד האזורים הרגישים בעולם.
חוקרים ואנשי שטח אומרים שיש ערך בחוויה האנטארקטית כל עוד היא מתורגמת למודעות סביבתית, אבל בפועל המציאות מורכבת יותר. בעוד שספינות האקספדיציה המאורגנות יוצרות "רק" לחץ מצטבר על בתי הגידול, הדאגה הגוברת היא דווקא מכלי שיט פרטיים וספינות שאינן כפופות לארגוני הפיקוח. כלים אלו פועלים לעיתים קרובות ללא תיאום או מחויבות לכללים הסביבתיים, וחושפים את האזור לעומסים לא מנוהלים.
מאחר שאין באנטארקטיקה הגבלה רשמית על מספר המבקרים, ארגונים סביבתיים מזהירים כי האזור צועד לעבר תיירות המונית שמנוגדת לאופי השברירי שלו. גופי מתנדבים כמו IAATO מנסים לקבוע כללי התנהגות, אך ללא סמכות להגביל כניסה המצב אף עלול להחמיר.
האיים הקנריים, ספרד
האיים הקנריים חווים עומס תיירותי כבד, במיוחד בטנריף, גראן קנריה ולנזרוטה. יותר מ-7.8 מיליון מבקרים הגיעו רק במחצית הראשונה של 2025, נתון חסר תקדים שמוביל למחאות המוניות תחת הסיסמה: "לקנריים יש גבול".
8 צפייה בגלריה
הפגנת תושבים מקומיים באתר הנופש מספלומס שבדרום גראן קנריה נגד תיירות היתר
(צילום: Canary4stock / shutterstock)
מחברי הרשימה הדגישו כי עומסי התנועה, הזינוק במחירי הדיור והלחץ על מקורות המים הפכו את החיים של התושבים למאתגרים. ארגוני סביבה מדווחים על פגיעה חמורה במגוון הביולוגי ועל הידלדלות אזורי טבע. השכרות קצרות טווח כמו Airbnb הפכו את הדירות המקומיות לבלתי נגישות עבור צעירים ותושבים ותיקים.
הרגולציה החדשה שמנסה להגביל דירות נופש טרם השפיעה בשטח. פעילים מזהירים כי פרויקטים חדשים ומלונות נוספים מאושרים כל העת, בעוד שתשתיות הבסיס – מים, כבישים וניקוז – קורסות תחת העומס.
פארק לאומי גליישר, מונטנה, ארה"ב
הפארק הלאומי גליישר חווה את אחד המשברים הסביבתיים החמורים בארה"ב: מתוך 150 הקרחונים שהיו בו בתחילת המאה ה-20 נותרו רק 27, וגם הם עלולים להיעלם עד 2030. העובדה הזו יוצרת גל של "תיירות הזדמנות אחרונה" – מבקרים שממהרים לראות קרחון לפני שזה מאוחר מדי.
מספר המבקרים ב-2024 עלה ב-300 אלף איש לעומת השנה שלפניה, מה שמוביל לעומסי תנועה, סגירת שבילים בשל שריפות, ופגיעה בחיות בר. איכות האוויר נפגעת, ומטיילים נדחסים למספר מצומצם של מסלולים, או נותרים בחוץ עקב חובת הזמנת מקום מראש לכבישים הראשיים.
איזולה סקרה, איטליה
באי המלאכותי שבשפך הטיבר בפיומיצ'ינו מתוכנן נמל עצום שיקלוט את אוניות הקרוז הגדולות בעולם – מהלך שמעורר התנגדות ציבורית עיקשת מאז 2010. התושבים חוששים מהרס דיונות, ביצות וצמחייה נדירה, שמהווים בית למאות מיני חיות בר.
המועצה מבטיחה הגנות סביבתיות, אך דו"חות רשמיים מצביעים על חוסר שקיפות ועל כך שחלק מהמסמכים הסביבתיים טרם אושרו. מומחים מזהירים כי חפירה מסיבית של קרקעית הים תזהם את החול ותיצור סחיפה חדשה בקו החוף.
8 צפייה בגלריה
שפך הטיבר בפיומיצ'ינו. הנוף הפתוח והמערכת האקולוגית העדינה נמצאים בסכנה בגלל תוכנית לנמל קרוזים עצום
(צילום: Thomas Roell / shutterstock)
מעבר לפגיעה הטבעית, התושבים חוששים מאובדן המורשת המקומית, כמו בתי הדייג המסורתיים. העומס התחבורתי הצפוי, יחד עם תנועת אלפי נוסעים ביום בדרכם לרומא, יוסיף זיהום ויצור עומס שאזור זה אינו מסוגל לשאת.
אזור יונגפראו, שווייץ
אחד האזורים הפופולריים בשווייץ נהנה מנופים דרמטיים של האיגר, המנך והיונגפראו – אבל הפופולריות הזו הפכה לחרב פיפיות. ב-2024 הגיעה התיירות לשיאים חדשים, כולל למעלה ממיליון מבקרים ביונגפראויוך בלבד.
הרכבל Eiger Express מאפשר להגיע לשולי הקרחון ב-15 דקות, אך גם מביא לעומסים אדירים: אוטובוסים חוסמים את דרכי ההרים, השבילים העדינים סביב קליינה שיידג נשחקים, ולאוטרברונן, שהפכה ללהיט ויראלי ברשתות, מוצפת במבקרי יום. הקרחונים באזור, ובראשם אלטש, נסוגים בקצב מדאיג.
מחברי הרשימה מציינים כי בעלי המלונות מדווחים על שינוי בדפוסי התיירות: מבקרים נשארים פחות, צורכים פחות, ושוכרים דירות Airbnb במקום לינה מקומית. תושבים מתקשים למצוא דיור, והכנסות בעלי העסקים הקטנים נשחקות. גם כאן, תיירות-יתר פוגעת בבסיס שאמור להזין אותה.
מקסיקו סיטי, מקסיקו
גל ההגירה של עובדים מרחוק מצפון אמריקה, יחד עם התפוצצות Airbnb, הוביל לפיצוץ חברתי של ממש. ב-4 ביולי פרצו בעיר מחאות סוערות נגד ג'נטריפיקציה ועליית מחירי הדיור, כששלטים נשאו מסרים כמו "מקסיקו למקסיקינים".
מדריכי טיולים ופעילים חברתיים טוענים כי Airbnb מעודדת פינוי דיירים, מסחרת תרבות מקומית ופוגעת ברקמה החברתית. שכונות כמו קונדסה, רומא ופולנקו הפכו ל"ניאו-קולוניות": דירות מוצעות בדולרים, חריפות במסעדות מותאמת לתיירים, ואנגלית כתחליף לספרדית.
מצד שני, חלק מהתושבים טוענים שהממשלה היא האשמה, בשל אלפי דירות נטושות, חוסר ברגולציה והסכמים עם Airbnb. התקנות החדשות יגבילו השכרות קצרות ל-180 לילות בשנה, אך ייכנסו לתוקף רק אחרי מונדיאל 2026.
מומבסה, קניה
מומבסה, העיר החופית העתיקה של קניה, קורסת תחת עומס תיירותי עצום. היא מארחת 70% מהמבקרים בחוף הקנייתי, והביקוש המתפוצץ מביא עומסי תנועה, זיהום, בנייה פראית ושחיקה קשה בקווי החוף.
אתרים היסטוריים כמו פורט ג’יזס ועיר העתיקה מוצפים בתיירים, בעוד תשתיות הביוב והאשפה מתמוטטות. ארגוני סביבה מתעדים זיהום חמור בים: ביוב גולמי נשפך ישירות למים, פוגע במנגרובים ובדגה.
למרות הקמת מועצת תיירות וניסיונות לנסח חוק לניהול חופים, פתרונות בשטח כמעט ואין. החוקרים מזהירים שמומבסה עלולה להפוך ליעד שמטיילים פשוט יפסיקו להגיע אליו – רגע לפני שאיבדה את קסמה.
מונמארטר, פריז – צרפת
מונמארטר, השכונה ההררית והציורית של פריז, הפכה בעשור האחרון ליעד עומס בלתי פוסק: יותר מ-11 מיליון מבקרים פוקדים מדי שנה את בזיליקת סקרֶה-קֵר – יותר ממגדל אייפל – והצפת התיירים כבר זולגת גם לפינות שבעבר היו שקטות. הרחובות הצרים, כיכר דה-טרה והחנויות לתיירים דוחקים את המקומיים, שעבורם המצב כבר בלתי נסבל. במקביל, מחירי הנדל"ן זינקו, ומוסדות קהילה ותיקים כמו מועדון הפטאנק CLAP פינו את מקומם למלונות יוקרה.
העירייה אמנם טוענת שהיא מצמצמת דירות נופש ושומרת על בתי הספר, אך פרויקטים כמו הפיכת הגבעה לאזור הולכי רגל גורמים לעבודות תשתית ממושכות שמעיקות על חיי התושבים. מומחים מזהירים שאם המגמה תימשך, מונמארטר עלולה להתרוקן מתושביה ולהפוך למעין "תפאורה תיירותית" בלבד.
